עצומה קוראת להעמיד לדין את האחראים על פינוי האוהל שלי

בחודשים שלאחר הפינוי הלא חוקי של האוהל שלי על-ידי פקחי "הסיירת הירוקה", בטענת שווא שהיווה מכשול ומטרד, הצבתי בצד השביל העובר סמוך למיקום בו הצבתי את האוהל שלט בו תיארתי בקצרה את הפינוי האלים שביצעו הפקחים בחסות החשיכה, וביקשתי שעוברי השביל יחתמו על עצומה המבהירה כי האוהל לא היווה מכשול או מטרד, מגנה את פינויו וקוראת להעמיד לדין את האחראים. לצד העצומה, הנחתי את פסק הדין של בית המשפט העליון בעע”ם 105/13, בו פורט הנוהל של עיריית ת"א "אכיפה ביחס לציוד של חסר בית במרחב הציבורי", לו נתן בית המשפט תוקף של פסק דין. על-פי הנוהל, לפקח אסור לפנות ציוד של חסר בית שאינו פוגע ביכולת השימוש הסביר של הציבור הרחב במרחב הציבורי. עוד קובע הנוהל במפורש כי "בכל מקרה לא יעשה פקח שימוש בכוח כלפי חסר בית".

השלט והעצומה הוחרמו מספר פעמים על-ידי עובדי הפארק, ותחתם הצבתי אחרים. כך שחתימות רבות אבדו. בשל תנאי מזג האוויר החורפי, לא הייתי יכול להציב את השלט והעצומה מידי יום. בנוסף, תנועת אנשים בימי חול בפארק בכלל, ובשביל הספציפי בפרט, דלילה למדי. כמו כן, מרבית עוברי השביל נוסעים באופניים או רצים ואינם שמים לב לשלט המוצב בצד הדרך. (ובאותה מידה לא שמו לב לאוהל הקטן שהוצב 40 מטר ממנו, וממילא האוהל לא הזיז להם) משכך, מספר החתימות שאספתי נמוך משמעותית ממה שהייתי יכול להשיג בתיאוריה. בכל זאת, אספתי 184 חתימות. באלו יש כדי לבסס את העובדה שהאוהל לא היווה מטרד או מכשול, כמו גם לבסס עניין לציבור בחקירת העבריינים ובהעמדתם לדין.

לשון העצומה: "אנו החתומים מטה, עוברי השביל שבין **המיקום המדויק צונזר**, מצהירים בזאת כי האוהל שהוצב בסמוך לא היווה מטרד או מכשול מכל סוג. אנו מגנים את פינויו שלא כדין על-ידי פקחי עיריית תל-אביב  וקוראים להעמיד לדין את האחראים.”

שלחתי את העצומה לעיריית ת"א, אך למרבה הצער, הממונה על תלונות הציבור בלשכת ראש עיריית ת"א, דפנה הראל, לא התרשמה והוסיפה לטעון באופן כוזב כי לא נפל פגם בעצם הפינוי ואופן ביצועו. הפקחים ממשיכים לעבוד בעיריית ת"א, למרות שהם עבריינים אלימים ומסוכנים לציבור. אפשר להניח כי הם ממשיכים בפשעיהם נגד אוכלוסית דרי הרחוב המוחלשת.

הנה החתימות:























מיהי הסיירת הירוקה של עיריית ת"א

הסיירת הירוקה של עיריית תל אביב-יפו הוקמה ב-2002 והיא פועלת תחת האגף לשיפור פני העיר. (שפ"ע) הסיירת מונה כ-40 פקחים (נכון ל-2017). אלו שואבים את סמכותם מחוקי העזר העירוניים, ואחראים על אכיפה בנושאים כגון פינוי אופניים שנקשרו למקומות אסורים, כלבים המשוטטים ללא רצועה, צואת כלבים, השחתת צמחים, הדלקת אש במקומות אסורים והנחת מכשולים ומטרדים בשטחים ציבוריים.

הנושא הרגיש ביותר עליו אחראית הסיירת הירוקה, הוא אכיפה ביחס לציוד של חסרי בית. (ישנם כ-650 חסרי בית בת"א) במשך שנים נהגו פקחי הסיירת להתעמת עם חסרי בית ולהחרים את מעט רכושם, לעיתים במהלך שנתם. בשנת 2014 נפל דבר - בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח בישראל, אולצה עיריית ת"א, לאחר שהפסידה במאבק המשפטי ולמורת רוחה, לנסח נוהל ספציפי העוסק בנושא זה - נוהל "אכיפה ביחס לציוד של חסר בית במרחב הציבורי". נוהל זה קיבל תוקף של פסק דין על-ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים בעע"ם  105/13. על-פי הנוהל, לפקח אסור לפנות ציוד שאינו פוגע ביכולת השימוש הסביר של הציבור הרחב במרחב הציבורי. עוד קובע הנוהל במפורש כי "בכל מקרה לא יעשה פקח שימוש בכוח כלפי חסר בית". למרבה הצער, גם ב-2017, עיריית ת"א אינה מכבדת את פסיקת בית המשפט העליון, ופועלת בניגוד לנוהל כאשר היא מפנה שלא כדין ציוד של חסרי בית, ואף עושה זאת באלימות, תוך פגיעה ברכוש ובגוף.

מנהל הסיירת הירוקה מאז הקמתה הוא ציון בן שושן.

הערה: אין לבלבל בין הסיירת הירוקה של עיריית ת"א לבין גופים אחרים ולא קשורים עם שם דומה הפועלים בישראל כגון היחידה הארצית לפיקוח בשטחים הפתוחים של רשות הטבע והגנים, המכונה גם "הסיירת הירוקה", או "המשטרה הירוקה" של המשרד להגנת הסביבה.

פקחי הסיירת הירוקה פינו את האוהל שלי באלימות ושלא כדין

ב-19 בדצמבר 2017, בשעה 04:45 לפנות בוקר הגיעו אל האוהל שלי בפארק הירקון שלושה פקחים של "הסיירת הירוקה" של עיריית תל אביב שהיו מלווים בשני פועלים עובדי קבלן. (ללא ליווי שוטרים) הפקחים העירו אותי משנתי והודיעו לי כי הגיעו לפנות את האוהל הקטן שהצבתי כדין בשטח ציבורי פתוח בפארק הירקון, למרות שלא היווה מטרד או מכשול לאיש ואין איסור חוקי על הצבתו באופן זה. הפועלים עובדי הקבלן שפעלו תחת הנחייתם ופיקוחם של הפקחים מוטטו עליי את האוהל, בעת ששכבתי בתוכו, ומשכו אותו בפראות תוך שהם קורעים אותו. כל העת הפקחים האירו עליי עם פנסיהם וצחקו. התנהגותם האלימה אילצה אותי לצאת מהאוהל עם כמה מחפציי. האוהל, המזרן ומספר חפצים נוספים החורמו.

התנהגות חמורה זו מנוגדת לנוהל "אכיפה ביחס לציוד של חסר בית במרחב הציבורי" של עיריית ת"א, שקיבל בשנת 2014 תוקף של פסק דין על-ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים בעע"ם 105/13. על-פי הנוהל, תהליך הטיפול במקרה שלי היה צריך להסתיים מיד, ללא כל פעולה מצד הפקחים, שכן הציוד שלי אינו פוגע ביכולת השימוש הסביר של הציבור הרחב במרחב הציבורי. עוד קובע הנוהל במפורש כי "בכל מקרה לא יעשה פקח שימוש בכוח כלפי חסר בית".

אחד הפקחים היה העבריין אריק גבריאלוב, שהטריד ותקף אותי כאשר מוטט עליי את האוהל שלי באותו מקום שבוע קודם.

הפקחים הוזעקו על-ידי קב"ט חברת גני יהושע, הבריון אלכס פירוב, אשר שידל אותם לפנותי שלא כדין. פירוב והנהלת גני יהושע אינם מעוניינים שעוברי השביל הסמוך יבחינו באוהל, מטעמי תדמית הפארק.

לא לחינם בחרו הפקחים להגיע בשעה לא סבירה בעליל, טרם עלות השחר. הפקחים ביקשו להפתיע אותי, לזעזע אותי ולמנוע מעוברים ושבים מלהיות עדים למעשיהם הנפשעים.

לא היה אכפת לפקחים הרשעים שאני אזרח מוחלש, דל אמצעים וחסר בית, שהריסת האוהל ונטילתו שלא כדין יותירו אותי ללא הגנה מהרוח ומהגשם באמצע החורף.

הגשתי תלונות מפורטות למשטרת רמת גן ולעיריית תל אביב, הכוללות סרטונים המוכיחים את עבירותיהם החמורות של הפקחים.

הממונה על תלונות הציבור בלשכת ראש עיריית ת"א, דפנה הראל, סירבה להודות שנפל פגם בעצם הפינוי ואופן ביצועו, וסירבה לנקוט בצעדים נגד הפקחים העבריינים. עו"ד שירן עמר-אהרון, ממשרד לויתן-שרון המייצג את עיריית ת"א, סירבה לפצותי בעלות האוהל שהרסו הפקחים, (600 ש"ח) אף שהבהרתי לה כי אין לי כסף לרכישת אוהל חלופי. כתוצאה מכך נותרתי חשוף לגשמי החורף במשך חודשים.

פקד עדן טפט, קצינת חקירות ממשטרת רמת גן ועו"ד, סגרה את התיק מבלי לפתוח בחקירה בעילת העדר אשמה פלילית. אחד החוקרים בתחנה אמר לי שהמשטרה אינה מטפלת במקרים כאלה, ושעליי לפנות לעיריית ת"א. הגשתי ערר על ההחלטה לפרקליטות המדינה. הפצרתי במחלקת עררים בפרקליטות המדינה לטפל בערר בדחיפות, בשל המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהפקחים האלימים כלפי ציבור דרי הרחוב המוחלש, אך הם לקחו את הזמן, והתעכבו במשך 8 חודשים.

לבסוף, קיבלתי באוגוסט ב-2018 את החלטתה של עו"ד מירב עמר ימין, סגנית בכירה א' במחלקת עררים שבפרקליטות המדינה. לפי החלטתה, הפקחים "ככל הנראה" פעלו בניגוד לנוהל "אכיפה ביחס לציוד של חסר בית במרחב הציבורי" של עיריית ת"א, שקיבל בשנת 2014 תוקף של פסק דין על-ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים בעע"ם 105/13. משכך, באפשרותי לפנות לעיריית ת"א בתלונה מתאימה, באשר מדובר, לשיטתה, בחריגה שטיבה להתברר במישור המינהלי. יחד עם זאת, קבעה עו"ד עמר ימין כי לא הונחה תשתית לביסוס חשד בפלילים, אשר תצדיק פתיחה בחקירה פלילית כנגד הפקחים. אשר על כן, דחתה את עררי. פניתי אליה בבקשה שתבהיר מדוע לדעתה לפקחי עירייה יש חסינות מהדין הפלילי, ומעבירת תקיפה הקבועה בחוק העונשין בפרט, כאשר הם פועלים באופן מובהק בניגוד לדין, גם אם במסגרת מילוי תפקידם, אך היא לא סיפקה כל הסבר לכך. כאמור, לעיריית ת"א כבר פניתי בתלונה מתאימה, וזו טוייחה בבוטות.

על-פי פוסטים פומביים שפירסם הפקח אריק גבריאלוב החל מספטמבר 2018 בדף הפייסבוק שלו, נראה שהוא אינו מועסק עוד בעיריית ת"א, והחל לשווק מוצרי קפה. אם כך הדבר, הרי שנראה שמסוכנותו לציבור אוינה במידה רבה. ייתכן שעל אף עמדתה הרשמית של עיריית ת"א, היא פיטרה אותו בשקט מבלי להודות בכך. אין לי מידע בנוגע לשאר הפקחים המעורבים שאת זהותם איני יודע.

למעלה מ-180 מעוברי השביל הסמוך למיקום בו הצבתי את האוהל חתמו על עצומה המבהירה כי האוהל לא היווה מכשול או מטרד מכל סוג, מגנה את פינויו שלא כדין על-ידי פקחי עיריית תל-אביב  וקוראת להעמיד לדין את האחראים.

מותר להציב אוהל בפארק הירקון

מותר להציב אוהל בפארק הירקון. פארק הירקון הוא שטח ציבורי רחב ידיים בתל אביב, המשתרע על פני 3,750 דונם. על פארק הירקון חלים חוקי מדינת ישראל וחוקי עזר של עיריית תל אביב. אף אחד מהחוקים אינו אוסר הצבת אוהל סיירים קטן בפארק הירקון ולינה בשטחו לכל פרק זמן שהוא, ובלבד שאינו מהווה מכשול או מטרד לאיש. (וככלל אין זה המצב)

חברת גני יהושע בע"מ אחראית על אחזקת פארק הירקון עבור הציבור. גני יהושע אינה בעלת הפארק.

רבים נוהגים להציב אוהל בפארק וללון בו מספר ימים, בעיקר בסופי שבוע ובחגים. אפילו אוהלים משפחתיים גדולים ל-8 איש מוצבים בפארק. נוהג זה אינו מעורר התנגדות בדרך כלל. אולם נסיון העבר מלמד כי הצבת אוהל בפארק, אפילו אוהל סיירים קטן, לתקופות ממושכות עשויה לגרור תגובה כוחנית ועבריינית מצד קב"ט חברת גני יהושע, אלכס פירוב, ופקחים של עיריית תל אביב אותם הוא מזעיק. אלו פועלים שלא כדין תוך איומים והפעלת כוח כדי לסלק את האוהלים.

באתר האינטרנט של חברת גני יהושע מופיעים "נהלים" לפיהם יש איסור על הקמת אוהל ועל לינה לילית בשטח הפארק, אך ל"נהלים" אלו אין כל תוקף חוקי והם נועדו להטעות את הציבור. הנהלת גני יהושע אינה מעוניינת בהצבתם של אוהלים לתקופות ארוכות מטעמי תדמית הפארק, והיא אינה בוחלת בעבריינות כוחנית להשגת מטרתה.

כל המבקש להציב אוהל בפארק הירקון לתקופות ארוכות מתבקש לנקוט משנה זהירות בעת התקלות עם אלכס פירוב או עם פקחי עיריית תל אביב, ולהשמר מפני פגיעה אפשרית בגופו וברכושו.

פקחי "הסיירת הירוקה" של עיריית ת"א שואבים את סמכותם מחוק עזר לתל-אביב-יפו (שמירת הסדר והניקיון), תש"ם- 1980. (PDF) על-פי סעיף 39 לחוק זה, חל איסור על הנחת כל "דבר" בשטחים ציבוריים, אך כותרת הסעיף היא "מכשול ברחוב" ויש לתת פרשנות תכליתית לחוק. כלומר, רק כאשר ה"דבר" מהווה מכשול או מטרד, מהווה הנחתו בשטח ציבורי עבירה, ומאפשרת את סילוקו על-ידי פקחי העירייה. ייעודו העיקרי של פארק הירקון הוא רביצה לפרקי זמן ארוכים של אנשים בשטחו, עם ציוד שונה שהם מביאים עמם ומניחים בשטחו, כגון צידניות, תיקים, שמיכות, מחצלות, כסאות ושולחנות מתקפלים וגם אוהלים. ברור כי דברים אלו, המהווים מכשול ומונעים מעבר ברחוב רגיל, אינם מהווים מכשול בפארק הענק. הפארק גם ממילא זרוע ב"מכשולים" טבעיים בצורה של עצים הנטועים בו ללא סדר מסוים. כאשר הרשות מתעלמת מציוד שאנשים מביאים עמם לפארק לזמן קצר, ופועלת לפינוי אוהל שאינו נטוש רק מפני שהוא מוצב תקופה ארוכה בפארק, הדבר מהווה שימוש שרירותי וחסר תום לב בחוק, ומנוגד לתכליתו. אוהל זוגי קטן המוצב בשטח פתוח בפארק הירקון הענק מהווה מטרד או מכשול כשם שגרגר חול מהווה מטרד או מכשול בשדרות רוטשילד.

מעבר לזאת, בכל הנוגע לטיפול בציוד של חסרי בית במרחב הציבורי, ישנו נוהל ספציפי של עיריית ת"א - נוהל "אכיפה ביחס לציוד של חסר בית במרחב הציבורי". נוהל זה קיבל בשנת 2014 תוקף של פסק דין על-ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים בעע"ם  105/13. על-פי הנוהל, לפקח אסור לפנות ציוד שאינו פוגע ביכולת השימוש הסביר של הציבור הרחב במרחב הציבורי. עוד קובע הנוהל במפורש כי "בכל מקרה לא יעשה פקח שימוש בכוח כלפי חסר בית". אין כל ספק שאוהל סיירים קטן המוצב בשטח פתוח בפארק רחב ידיים אינו פוגע ביכולת השימוש הסביר של הציבור הרחב במרחב הציבורי, אפילו לא פגיעה קלת ערך. יש די והותר מקום לבאי הפארק בתוך שטח של 3,750 דונם.

הפקח אריק גבריאלוב הוא עבריין אלים ומסוכן

הפקח אריק גבריאלוב מ"הסיירת הירוקה" של עיריית תל-אביב הוא עבריין אלים ומסוכן לציבור. ב-12 בדצמבר 2017 הוא מוטט עליי אוהל קטן שהצבתי כדין בשטח ציבורי פתוח בפארק הירקון, מבלי שהיווה מטרד או מכשול לאיש. מעשיו מהווים הטרדה ותקיפה שלא כדין. למרות תלונה שהגשתי לעיריית ת"א, הכוללת סרטון זה ואחרים, היא מסרבת לקחת אחריות על התנהגותו ומסרבת להעמידו לדין ולפטרו.

גבריאלוב הוזעק למקום על-ידי קב"ט חברת גני יהושע, הבריון אלכס פירוב. פירוב שידל את גבריאלוב וחבריו לפנותי שלא כדין. פירוב והנהלת גני יהושע אינם מעוניינים שעוברי השביל הסמוך יבחינו באוהל, מטעמי תדמית הפארק.

צפו בפקח אריק גבריאלוב ממוטט עליי אוהל שלא כדין:

שבוע לאחר תקרית זו, שב גבריאלוב, בשעה 04:45 לפנות בוקר, כשהוא מלווה בשני פקחים נוספים ושני פועלים עובדי קבלן. אלו פינו את האוהל שלי באלימות ושלא כדין, תוך קריעת האוהל, בחסות החשיכה.

התנהגות חמורה זו מנוגדת לנוהל "אכיפה ביחס לציוד של חסר בית במרחב הציבורי" של עיריית ת"א, שקיבל בשנת 2014 תוקף של פסק דין על-ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים בעע"ם  105/13. על-פי הנוהל, תהליך הטיפול במקרה שלי היה צריך להסתיים מיד, ללא כל פעולה מצד הפקחים, שכן הציוד שלי אינו פוגע ביכולת השימוש הסביר של הציבור הרחב במרחב הציבורי. עוד קובע הנוהל במפורש כי "בכל מקרה לא יעשה פקח שימוש בכוח כלפי חסר בית".

למרות תלונה מפורטת בצירוף סרטון זה ואחרים ששלחתי לעיריית ת"א, הם טענו באופן כוזב שתלונתי לא מוצדקת.

אריק גבריאלוב - פרופיל

אריק גבריאלוב, יליד 1982, שימש נכון לינואר 2018 כפקח ב"סיירת הירוקה" של האגף לשיפור פני העיר (שפ"ע) בעיריית ת"א. הוא החל לעבוד בעיריית ת"א ב-2013. ביצע את עבודתו כשהוא חמוש באקדח, למרות שהדבר אינו נחוץ למילוי תפקידו. בעבר היה שוטר במשטרת ישראל. תושב חדרה, בוגר תיכון עמל חדרה. נשוי. בעל מבטא רוסי. יליד העיר רוסטוב על הדון שבדרום מערב רוסיה. היגר לישראל בשנות התשעים.

על-פי פוסטים פומביים שפירסם גבריאלוב החל מספטמבר 2018 בדף הפייסבוק שלו, נראה שהוא אינו מועסק עוד בעיריית ת"א, והחל לשווק מוצרי קפה. אם כך הדבר, הרי שנראה שמסוכנותו לציבור אוינה במידה רבה. ייתכן שעל אף עמדתה הרשמית של עיריית ת"א, היא פיטרה אותו בשקט מבלי להודות בכך.

הפקח אריק גבריאלוב כפי שצילמתי אותו מהאוהל שלי כאשר הטריד אותי ב-12 בדצמבר 2017

קישורים חיצוניים

אלכס פירוב הוא בריון כוחני

אלכס פירוב הוא קצין הביטחון של חברת גני יהושע בע"מ. חברת גני יהושע אחראית על אחזקת פארק הירקון שהוא שטח ציבורי.

אני נוהג לשהות תקופות ארוכות בשטח הפארק, בתוך אוהל זוגי קטן. את האוהל לעולם אני מציב במקום פתוח, בשטח רחב הידיים של הפארק, מבלי שהוא מהווה מכשול או מטרד, מכל סוג שהוא, לאיש. אין איסור חוקי על הצבת אוהל באופן זה, ופירוב והנהלת גני יהושע יודעים זאת היטב.

אף על פי כן, מטעמי תדמית הפארק, מעוניינת הנהלת גני יהושע שאסלק את האוהל, או למצער שאציב אותו במקום שבו לא ניתן יהיה להבחין בו. להשגת מטרה זאת, לא בחל הקב"ט אלכס פירוב בבריונות כוחנית נגדי תוך ביצוע עבירות פליליות חמורות, לבדו או ביחד עם פקחים על עיריית ת"א שאותם הזעיק ושידל לפעול נגדי שלא כדין, ואף תוך שימוש בכוח.

פירוב מנצל את העובדה שראש העירייה רון חולדאי אינו דואג למנוע מטיפשים וחסרי ערכים מלהתקבל לעבודה כפקחים, ואינו דואג להכשרה מתאימה לפקחים העוסקים בתפקיד הרגיש של טיפול בציוד של חסרי בית. פירוב יוצר בפני הפקחים מצג שווא לפיו חברת גני יהושע היא ה"בעל בית" בפארק, ומציג להם "נהלים" חסרי תוקף חוקי שחוברו ללא סמכות על-ידי הנהלת גני יהושע, לפיהם יש איסור על הקמת אוהל ועל לינה לילית בשטח הפארק.

להלן תיאור מספר מקרים בהם הטריד אותי לאורך השנים הקב"ט אלכס פירוב, ופקחים של עיריית ת"א שהזעיק, שלא כדין.

תקרית א': הטרדה והתנהגות מאיימת שלא כדין

פירוב הטריד אותי שלא כדין כאשר הגיע אל האוהל שלי עם הטרקטורון שלו וצפר. כשפתחתי את האוהל טען באופן כוזב שאסור להציב אוהל בפארק ושאל מתי אני מקפל אותו תוך שהוא דורך ברגלו על מוט של האוהל באופן מאיים, בשעה שאני בתוך האוהל.

תקירת ב': הטרדה, התנהגות מאיימת, החזקת כלי תקיפה שלא כדין

פירוב הטריד אותי שלא כדין כאשר הגיע אל האוהל שלי וניער אותו בשעה שאני שוכב בתוכו. כשפתחתי את האוהל גיליתי אותו ניצב מולי באופן מאיים כשהוא אוחז בידו מוט שבקצהו מסמר. מוט זה משמש ברגיל את עובדי הניקיון בפארק לאיסוף אשפה, אך פירוב ביקש להלך עליי אימים באמצעותו. הוא דרש שאקפל את האוהל. צעקתי עליו שיסתלק מהמקום, והוא בחוצפתו התקשר אל מישהי מהנהלת הפארק וביקש ממנה שתקרא לשוטרים כי אני מאיים עליו. באותו יום שלחתי באימייל תלונה על פירוב למנכ"ל גני יהושע חיים רונן. למחרת הגיעו פירוב, מאיה מזה, מנהלת שיווק בהנהלת הפארק, שלושה שוטרי יס"מ, ופקחית של "הסיירת הירוקה" של עיריית ת"א ששמה מיכל יוז. מאיה מזה הסבירה לי כי התנהגותו של פירוב נעשית בהתאם להנחיות שהוא מקבל מהנהלת גני יהושע. הפקחית טענה באופן כוזב כי חל איסור על הצבת אוהלים בפארק, ודרשה שאקפל את האוהל.

תקרית ג': הטרדה שלא כדין

פירוב הטריד אותי שלא כדין כאשר הגיע אל האוהל שלי ודרש שאקפל אותו בטענה שראש העירייה רון חולדאי עומד לערוך סיור במקום, מפני שהוא אינו רוצה שחולדאי יראה את האוהל.

תקרית ד': הטרדה והתנהגות מאיימת שלא כדין

פירוב, שלושה פקחים על עיריית ת"א ושלושה שוטרים הטרידו אותי שלא כדין כאשר הגיעו אל האוהל שלי ודרשו שאקפל אותו. השוטרים גם דרשו שאציג להם ת.ז. למרות שלא ביצעתי כל עבירה ואין חובה להציג ת.ז. לשוטר בנסיבות כאלה. כאשר סירבתי וסגרתי את האוהל, מישהו מהנוכחים (כנראה אחד הפקחים, אבל איני בטוח בכך) בעט במוט של האוהל וזעזע את כולו במטרה לאיים עליי וללחוץ עליי להענות לדרישותיהם הלא חוקיות. כאשר פתחתי את האוהל ושאלתי מי עשה זאת, השיב פירוב "הרוח". התנהגות חמורה זו חזרה על עצמה מספר פעמים, כאשר השוטרים עומדים מנגד ואינם מונעים מהעבריין מלחזור עליה. אחד השוטרים הנוכחים היה אמיר ברקוביץ' מיחידת האופנועים של מרחב דן.

תקרית ה': הטרדה שלא כדין

פירוב הטריד אותי שלא כדין כאשר הגיע ב-28 בספטמבר 2017 אל האוהל שלי ביחד עם מספר פקחים של עיריית ת"א ודרש שאקפל אותו. הפקחים טענו באופן כוזב  כי חל איסור על הצבת אוהלים בפארק.


אלכס פירוב הבריון
אלכס פירוב, האיש והשפם, כפי שצילמתי אותו מבעד לחלון האוהל שלי בעת שהוא מטריד אותי שלא כדין
 ביחד עם שלושה פקחים של עיריית ת"א שהזעיק למקום.

 

תקרית ו': פקחים שפירוב הזעיק הטרידו אותי שלא כדין

שני פקחים של עיריית תל אביב שפירוב הזעיק הטרידו אותי ב-5 בנובמבר 2017 כאשר הגיעו אל האוהל שלי, העירו אותי משנתי, וטענו באופן כוזב כי חל איסור על הצבת אוהלים בפארק. למרות שהבהרתי להם שאין איסור חוקי על הצבת האוהל ודרשתי שיפסיקו להטריד אותי, הוסיפו השניים להטריד אותי ואחד הפקחים, שלומי ארביב, החל ללכת במפגיע ובאופן מרעיש הלוך וחזור במרחק חצי מטר מהאוהל, ונענע קלות בידו את האוהל שלוש פעמים, בשעה ששכבתי בתוכו. (טען שהרוח גרמה לכך)

תקרית ז': פקחים שפירוב הזעיק הטרידו ותקפו אותי שלא כדין

פקחים של עיריית ת"א שפירוב הזעיק הטרידו אותי שלא כדין ב-12 בדצמבר 2017. הפקח אריק גבריאלוב תקף אותי כאשר מוטט עליי את האוהל הקטן שלי בשעה שהייתי בתוכו. לסיפור המלא >>

תקרית ח': פקחים שפירוב הזעיק פינו את האוהל שלי שלא כדין ובאלימות תוך קריעתו ומיטוטו עליי

פקחים ופועלים עובדי קבלן של עיריית ת"א שפירוב הזעיק, ביניהם הפקח אריק גבריאלוב, פינו את האוהל שלי שלא כדין ובאלימות ב-19 בדצמבר 2017. הפקחים העירו אותי ב-04:45 לפנות בוקר, טרם עלות השחר והודיעו שבאו לפנות את האוהל. הפועלים עובדי הקבלן שפעלו תחת הנחייתם ופיקוחם של הפקחים מוטטו עליי את האוהל, בעת ששכבתי בתוכו, ומשכו אותו בפראות תוך שהם קורעים אותו. לסיפור המלא >>

המנכ"לים תחתם עבד פירוב

את עבירותיהם נגדי ביצעו פירוב והפקחים שהזעיק בעת שפירוב עבד תחת המנכ"לים חיים רונן ועובד קונה.

אלכס פירוב - פרופיל

אלכס פירוב (יליד 1960) משמש שנים ארוכות כקצין הביטחון של חברת גני יהושע בע"מ. אך מאחר שפארק הירקון הוא שטח ציבורי, אין משמעות של ממש לתפקיד זה והוא אינו מקנה לפירוב סמכויות מיוחדות. רק פקחי עיריית ת"א ושוטרים מוסמכים לאכוף את ההחוק בשטח הפארק, על-פי סמכויותיהם הקבועות בחוק. פירוב נוהג לסייר בפארק עם רכב  גולף כשהוא חמוש באקדח. לעיתים מבצע פירוב בפארק גם עבודות גינון ועפר על גבי טרקטור או טרקטורון כיסוח דשא. בעל שפם. נשוי+.

 

עובדי הגינון של גני יהושע

חשוב לציין כי בניגוד לפירוב הבריון, עובדי הגינון והאחזקה של גני יהושע הם אנשים מאוד נחמדים שעושים עבודה מסורה ומצויינת ואני נמצא איתם ביחסים טובים.

  קישורים חיצוניים